רבי יהודה הנשיא, המכונה פשוט “רבי” או “רבנו הקדוש”, היה נשיא עם ישראל בארץ ישראל בסוף המאה השנייה. בנו של רבן שמעון בן גמליאל, נולד לפי המסורת ביום שבו הוצא להורג רבי עקיבא.

מפעלו הגדול הוא עריכת המשנה. מחשש שהתורה שבעל פה תשתכח מחמת הרדיפות והפיזור, קיבץ וסידר את תורת הדורות הקודמים בששה סדרים. המשנה הפכה ליסוד התלמוד וכל ההלכה.

אף שהיה עשיר, ולפי התלמוד מקורב לקיסר הרומי אנטונינוס, חי בקדושה גדולה. הוא עמד בראש הסנהדרין בבית שערים ואחר כך בציפורי, ושם נפטר. התלמוד מספר כי ביום מותו “בטלה קדושה”. הוא נקבר בבית שערים.