ביוגרפיה
יעקב אבינו, הנקרא גם ישראל, הוא השלישי בשלושת אבות האומה. בנם של יצחק ורבקה ונכדם של אברהם ושרה, ואחיו התאום של עשו; הוא נולד כשידו אוחזת בעקב אחיו. על פי המסורת היהודית נולד בערב חג הסוכות בשנת ב'ק"ח.
התורה מתארת אותו כ"איש תם, יושב אהלים". הוא קנה את הבכורה מעשו, ובעזרת אמו קיבל את ברכת אביו. מפני איומו של עשו, ועל פי עצת אמו ובקשת אביו, נמלט לחרן אל לבן אחי אמו, ובדרך חלם את חלום הסולם.
בחרן נשא את לאה ואת רחל, בנות לבן, ועבד בעבורן ארבע עשרה שנה, ועוד שש שנים נוספות. מלאה, רחל, בלהה וזלפה נולדו לו בניו, אבות שבטי ישראל. בהכנתו לפגישה עם עשו שונה שמו לישראל, שם שעבר לעם כולו. המסורת מייחסת לו את קביעת תפילת ערבית.
כאשר נודע לו שיוסף בנו חי ומושל בכל ארץ מצרים, ירד למצרים עם משפחתו, כשבעים נפש, נפגש עם פרעה ובירכו, והוסיף לנכדיו בני יוסף חלק בירושת הארץ. לפני מותו ביקש מבניו שלא יקברוהו במצרים אלא בקבורת אבותיו במערת המכפלה.
על פי המסורת נפטר בערב סוכות בשנת ב'רנ"ה, בגיל 147. המצרים חנטו אותו, ובפמליה גדולה עלו בניו לארץ כנען וקברוהו בחברון, במערת המכפלה.
אנשי קשר ומידע מעשי
Ministère israélien des Affaires Religieuses
כניסה חופשית לרוב המקומות הקדושים בישראל. המיקום משוער – לאיתור מדויק יש לפנות למשרד לשירותי דת.