שמעון הוא בנם השני של יעקב ולאה ואבי שבט שמעון. לפי סדר עולם רבה נולד בחרן בשנת ב'קצ"ד לבריאת העולם. לפי הילקוט שמעוני נולד בכ"ח בטבת, ולפי ספר היובלים ומדרש תדשא בכ"א בטבת. לאה אמו קראה לו בשם זה באומרה: "כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה" (בראשית כט, לג).

יחד עם אחיו לוי נקם את כבוד אחותם דינה, והם הרגו את שכם בן חמור ואת כל זכר בעיר. כשהוכיחם יעקב על שהעכירו אותו ביושב הארץ, השיבו: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ".

לפי המדרש השתתף שמעון באופן פעיל במכירת יוסף והוא שהשליכו לבור, ולכן בחר בו יוסף להישאר במצרים, "וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם", עד ששבו האחים עם בנימין. עוד מוסיף המדרש כי יוסף לא נקט כלפיו מידה כנגד מידה, ובהיותו אסור העניק לו יחס מיוחד.

לפני מותו ניבא יעקב לשמעון וללוי את גורלם על פי אופיים: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, ז). לכן קיבל שבט שמעון את נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה.

לפי הילקוט שמעוני מת בן מאה ועשרים, ולפי ספר היובלים ומדרש תדשא בן מאה עשרים ושבע. מקום קבורתו אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות לגביו מסורות שונות, ובהן חברון, ארבל, כפר מנדא ומצרים.