שרה, ששמה במקור שרי, והמכונה במסורת היהודית שרה אמנו, הייתה אשת אברהם והראשונה מבין ארבע האמהות. לפי המדרש והתלמוד הייתה גם נביאה, והיא נמנית עם שבע הנביאות; לפי חז"ל גדולה מכולן. יש המזהים אותה עם יסכה בת הרן.

בגיל שישים וחמש הצטרפה לאברם במסעו לארץ כנען בעקבות הציווי האלוהי. בעת רעב ירדו למצרים, ושם נלקחה שרי לבית פרעה בשל יופייה, עד שהושבה לבעלה. משלא ילדה, נתנה לאברם את שפחתה הגר, וממנה נולד ישמעאל.

כאשר שינה ה' את שם אברם לאברהם, שינה גם את שם שרי לשרה, והבטיח כי ממנה ייוולד בן ויהיו ממנה גויים ומלכי עמים. היא ילדה את יצחק בהיותה בת תשעים. המדרש מתאר אותה כעולה לעיתים על בעלה ביכולת הרוחנית והנבואית, וה' אמר לאברהם לשמוע לכל אשר תאמר לו, ובכלל זה לבקשתה לגרש את הגר וישמעאל.

כל ימיה היה ענן קשור על אוהלה, נר דולק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה. כשנפטרה פסקו שלושת הניסים, וחזרו רק כאשר הביא יצחק את רבקה לאוהל.

שרה מתה בגיל מאה עשרים ושבע בקריית ארבע, היא חברון; לפי המדרש, מחמת הבשורה על עקידת יצחק. אברהם קנה את מערת המכפלה מעפרון החתי, ושם נקברה. לפי מסורת, יום פטירתה הוא א' בתשרי, ראש השנה.