רבי משה יצחק גווירצמן, שכונה בחיבה "רבי איציק'ל", נולד בי"ב בטבת ה'תרמ"ב (3 בינואר 1882) בגורליץ שבגליציה, ולפי מקורות אחרים בכפר קטן בסמוך לה. הוא היה בנם של רבי נפתלי אלימלך גווירצמן והרבנית חנה בריינדל, ונמנה עם צאצאי רבי אלימלך מליז'נסק. סבו, רבי אברהם גווירצמן, תלמידו של רבי חיים מצאנז, נחשב לצדיק נסתר. הוא נקרא יצחק על שם החוזה מלובלין, והאדמו"ר משינאווא, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, חתנו של סבו, הוסיף לו את השם משה.

בשנת ה'תרמ"ו עברה משפחתו לשינאווא, והילד שהה כמעט תמיד בבית האדמו"ר משינאווא. בגיל שתים-עשרה, בשנת ה'תרנ"ד (1894), נשלח ללמוד בטארנע אצל רבי משה אפטער. בראש חודש ניסן 1899 נשא לאישה את רחל, בתו של הרב ישכר דב הכהן גלאנץ. לאחר מכן עבר לפשעווארסק שבפולין, ועל שמה נקרא; שם פתח את ביתו בשבתות ובחגים, והחסידים נהרו אליו.

בראש השנה ה'ת"ש (1939) כבשו הנאצים את פשעווארסק והעלו באש את בית הכנסת; היהודים גורשו למחרת יום הכיפורים ונמלטו לשטח שבשליטה סובייטית. רבי איציק'ל הורה לחסידיו לסרב לקבל אזרחות סובייטית, ובקיץ 1940 הוגלה לסיביר. בנו, שתיים מבנותיו ומשפחותיהם נספו בשואה; רק בתו אלטע בינא ובעלה רבי יעקב לייזר ניצלו. בשנת 1946 חזר לפולין, גר בברסלאו ואחר כך בקראקא, ובשנת 1949 עבר לפריז.

בשנת 1957 התיישב באנטוורפן שבבלגיה, שם כיהן כאדמו"ר חסידי וכנשיא כולל גליציה-חבת ירושלים. דברי תורתו, סיפוריו והנהגותיו יצאו לאור בספר "שיח יצחק", ותולדותיו בספר "רועה אבן ישראל".

הוא נפטר באנטוורפן ביום הכיפורים, י' בתשרי ה'תשל"ז (1976), בן תשעים וארבע, לאחר ארבעים ושלוש שנות אדמו"רות. עשרות אלפים השתתפו בהלווייתו. הוא נטמן בבית העלמין היהודי בפוטה שבהולנד, ועל קברו הוקם אוהל. חתנו, רבי יעקב לייזר, ממלא את מקומו.