הילולה
בית

ביוגרפיה

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי "טביומי", היה אמורא בבלי בדור השביעי. בנו של רב אשי, עורך התלמוד הבבלי, היה תלמידו המובהק של אביו ומסר הלכות בשמו, ונודע בלמדנותו עוד בחיי אביו.

השם "טביומי" היה כינויו או שמו הפרטי. לפי ספר יוחסין וספר הקבלה לראב"ד, נקרא כך משום שבימיו היה שקט ליהודים בבבל ("טב יומי", ימים טובים). המהרש"א מביא הסברים נוספים, ומעיר כי חתם בשם זה עוד לפני המאורעות שאמורים להסביר אותו.

בתלמוד (בבא בתרא יב, ב) מסופר כיצד התמנה לראש ישיבת סורא במתא מחסיא בשנת ד'רט"ו (455), 28 שנים לאחר פטירת אביו: כשנמנו החכמים למנות את רב אחא מדפתי, עיכב אצלו את שליחי הישיבה עד שהתקבצו עשרה תלמידים, פתח ודרש, ובכך התמנה לראש הישיבה. הוא עמד בראשה כשלוש עשרה שנה והמשיך את מפעל עריכת התלמוד של אביו. כשגזר יזדגרד השני, מלך פרס, לבטל את השבת, גזרו הוא ורב סמא, ראש ישיבת פומבדיתא, תענית ותפילה; המלך מת והגזרה בטלה.

את חיבתו לתלמידי החכמים ביטא במאמרו (שבת קיט, א): "פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא. מאי טעמא? דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו". לפי כלל פסיקה קדום, הלכה כמר בר רב אשי פרט ליוצאים מן הכלל; הראשונים נחלקו בנוסחו המדויק של הכלל, והרמב"ם והשולחן ערוך פסקו בדרך כלל כמותו.

הוא נפטר במוצאי יום הכיפורים, י"א בתשרי ד'רכ"ח (467). את מקומו בראשות הישיבה מילא רבה תוספאה.