רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, המכונה “סבא קדישא”, נולד בקושטא בסביבות 1826 (יש אומרים כבר ב־1820), בנו של רבי יעקב אלפנדרי, ממשפחת רבנים שייחוסה עד בצלאל בן אורי; סבו, רבי חיים אלפנדרי, הוא בעל “מגיד מראשית”. שנים אחדות לאחר נישואיו אסף לביתו יתומים צעירים וגידל אותם.

בסביבות 1852 היה למורה בישיבתו של הנגיד אברהם פואה בקושטא, וסירב לכל שכר העולה על מלגת האברכים. בשנת 1895 בחרה בו קהילת דמשק, בהסכמת הפחה, לחכם באשי (רב ראשי), ובתפקיד זה כיהן עשרים שנה, עד אחרי מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן נקרא בידי חכמי צפת להשכין בה שלום, והיה לרבה הראשי.

מקובל ופוסק גדול, הידוע בהקפדתו ההלכתית ובדבקותו הבלתי מתפשרת במסורת, עודד מאוד את הנישואין, עד שלא קיבל רווקים, ושלח אותם לדרכם בעצה להינשא. תשובותיו יצאו לאור בשם “שו״ת מהרש״א אלפנדרי”.

הוא נפטר בכ״ב באייר ה׳תר״צ (1930), בזקנה מופלגת; המסורת מדברת על למעלה ממאה שנה. הוא טמון בהר הזיתים.