רבי יוסי בן חלפתא, תנא בדור הרביעי, נולד בציפורי, בנו של רבי חלפתא, מראשי חכמי העיר, שעוד ראה את רבן גמליאל הזקן. הוא היה מגדולי תלמידי רבי עקיבא, רבו העיקרי, ולמד גם אצל אביו, אצל רבי יהושע, רבי ישמעאל, רבן גמליאל ואחרים. הוא היה אחד מחמשת התלמידים שסמך רבי יהודה בן בבא, בסכנת נפשות, בתקופה שבה אסרו הרומאים את הסמיכה.

חברם של רבי יהודה ורבי שמעון, היה רבו של רבי יהודה הנשיא. הוא חי בציפורי, ושם התפרנס כעבדן ותיקן תקנות הלכתיות; “הלך אחר חכמים לישיבה… אחר רבי יוסי לציפורי”, מלמד התלמוד. “רבי יוסי” הנזכר סתם במשנה הוא תמיד הוא, ודעותיו מכריעות בדרך כלל בהלכה.

הוא מחבר “סדר עולם”, סדר הזמנים המסורתי של תולדות ישראל מבריאת העולם. התלמוד מספר שנכנס פעם להתפלל בחורבה מחורבות ירושלים, ואליהו הנביא נגלה אליו ולימדו שהקב״ה עצמו מתאבל על חורבן הבית בכל פעם שישראל מתפללים.

כבר במאה השתים עשרה תיאר הנוסע יעקב בן נתנאל הכהן את קברו, ליד קבר אביו אבא חלפתא, במקום שבו שוכן כיום הכפר כפר חנניה שבגליל.