רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי הלר, המכונה “התוספות יום טוב” על שם חיבורו, נולד בשנת 1579 בוולרשטיין שבבוואריה. אביו, רבי נתן, נפטר לפני לידתו, והוא גדל אצל סבו, רבי משה הלר. בנעוריו למד בפרידברג אצל רבי יעקב גינצבורג, ואחר כך בפראג אצל המהר״ל, שאת אחד מתלמידיו העיקריים היה; הוא למד גם אצל בעל ה“כלי יקר”. מלבד בקיאותו העצומה בתלמוד ובפוסקים, למד קבלה, פילוסופיה ודקדוק, ורכש השכלה רחבה במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע.

בשנת 1597, בן שמונה עשרה בלבד, מונה לדיין בפראג. לאחר מכן כיהן כרבה של ניקלשבורג, וינה ופראג. פירושו על המשנה, תוספות יום טוב (1614–1617), היה לאבן יסוד בביאור המשנה ונדפס כמעט בכל מהדורותיה; הוא כתב גם “מעדני יום טוב” על הרא״ש. בשנת 1629, בעקבות הלשנה, נאסר בווינה ונידון למוות, ועונשו הומתק לאחר מכן; את הניסיון הזה תיאר ב“מגילת איבה”.

לבסוף היה לרבה של קרקוב, עירו של הרמ״א, ושם נפטר בו׳ באלול ה׳תי״ד (1654), ושם הוא טמון. המבקרים מתפלאים שקברו נמצא בשולי בית הקברות; המסורת מספרת שהוא עצמו ביקש להיקבר במקום זה, וסיפורים רבים נקשרו בבחירה זו.