רבי יוחנן הסנדלר, תנא בדור הרביעי, היה מתלמידיו העיקריים של רבי עקיבא ומשמשיו, ובן דורו של רבי שמעון בר יוחאי. התלמוד הירושלמי מכנה אותו “האלכסנדרי”, על שם אלכסנדריה שבמצרים, ואין ידוע אם נולד בה או חי בה. כינויו, “הסנדלר”, מתייחס לפי הדעה הרווחת למקצועו, שממנו התפרנס בעודו מתמסר לתורה.

לפי המסורת, נינו של רבן גמליאל, היה מצאצאי בית דוד דרך הלל הזקן, ועצי יוחסין רבים מעמידים אותו כאבי רש״י, המהרש״ל ושושלות רבניות נוספות, ובהן זו של רבי נחמן מברסלב.

בימי הרדיפות הרומיות, כשרבי עקיבא היה אסור, עשה הכל כדי להמשיך לקבל את תורתו: התלמוד הירושלמי מספר שהתחפש לרוכל ועבר לפני בית האסורים כשהוא מכריז על סחורתו, וכך קיבל מרבו תשובה לשאלה בהלכה.

ממנו המשנה בפרקי אבות: “כל כנסייה שהיא לשם שמים – סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים – אין סופה להתקיים”. הוא טמון במירון.