רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, האדמו״ר האחרון מאלכסנדר, המכונה “עקידת יצחק”, נולד באלכסנדר בשנת 1880. הוא היה בנו של רבי שמואל צבי, האדמו״ר השלישי מאלכסנדר ובעל “תפארת שמואל”, ונכדו של רבי יחיאל דנציגר, מייסד החסידות. כבר מילדותו הצטיין בשכל חריף ובשקידה גדולה; הוא למד אצל דודו, ה“ישמח ישראל”, האדמו״ר השני מאלכסנדר, ואחר כך אצל אביו.

הוא היה לאדמו״ר בשנת 1924, בפטירת אביו, והנהיג את חסידות אלכסנדר, מן החשובות בפולין, שמנתה עשרות אלפי חסידים: אלפים באו אליו לסדר ולימים הנוראים, ומאות בכל שבת. הוא הדגיש את הענווה, אהבת ישראל, קירוב הרחוקים, צדקה יומיומית ותפילה בציבור. הוא ייסד בכל פולין את רשת ישיבות “בית ישראל” של אלכסנדר, חי בפשטות גמורה, והקדיש את רוב ימיו ללימוד הנגלה והנסתר.

תורותיו נדפסו בשם “עקידת יצחק”. הוא נרצח בשואה, בטרבלינקה, בכ״ג באלול ה׳תש״ב (1942), עם רוב חסידיו.