הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב נולד בשנת תרמ"ח (1888) בעיירה קריצ'ב שברוסיה הלבנה, לאביו רבי דב בער. למד בישיבת מיר בתקופה שבה עמד בראשה הרב אליהו ברוך קמאי.

עוד לפני המהפכה הקומוניסטית כיהן כרב בעיירה האדיץ' ואחר כך בפולטבה, ונודע בכינוי "הגאון מפולטבה". שם הדפיס בשנת תרפ"ו (1926) את החלק הראשון של ספרו "תבונה" על הרמב"ם, שנחשב לספר התורני האחרון שהודפס ברוסיה הקומוניסטית.

עם החרפת הרדיפות נגד הרבנים עזב את הרבנות, ומשנת 1929 התגורר במוסקבה ועבד כמנהל חשבונות, ובלילות עסק בתורה. בימי מלחמת העולם השנייה עבר לקראסנויארסק שבסיביר, ולאחר המלחמה שב למוסקבה.

בסתר וכמעט בלא ספרי עזר חיבר פירוש כפול לתלמוד הירושלמי על סדרי זרעים ומועד: "תולדות יצחק", פירוש רציף בשפה ברורה, ו"תבונה", חידושים והרחבות. הפירוש השתרע על כעשרים כרכים גדולים בכתב יד.

על ערש דווי, בבית החולים במוסקבה, יום לפני פטירתו, גילה את דבר כתבי היד לרב צבי ברונשטיין מארצות הברית, שלאחר מאמצים מרובים הצליח להוציאם מרוסיה. הפירוש יצא לאור החל משנת 1980 במכון "מוצל מאש" בהסכמות גדולי תורה. חלקו השני של "תבונה" על הרמב"ם, שהוברח גם הוא, נדפס בשנת תשל"ו (1976) במוסד הרב קוק. הרב קרסילשציקוב נפטר במוסקבה באייר תשכ"ה (1965).