רבי יצחק זקל אריה לייב וורמסר נולד בשנת 1768 במיכלשטט שבהסן, בנו של רבי מתתיהו, סוחר ממשפחת לוריא, הקרובה למהרש״ל ולאר״י. מסופר שהולדתו התבשרה לאביו בגילוי אליהו. עילוי מילדותו, למד לבדו עד גיל שבע עשרה, ואחר כך בפרנקפורט, בישיבת רבי נתן אדלר, לצד החתם סופר לעתיד, וכן אצל רבי פנחס הורוביץ, בעל ה“הפלאה”.

כרבו רבי נתן אדלר, נהג בפרישות ופנה לקבלה; בגיל שמונה עשרה נדר להימנע מכל מזון מן החי, ועמד בנדרו עד יום מותו. בסביבות 1790 חזר למיכלשטט, ושם עמד בראש ישיבה של כשבעים תלמידים, וכיהן כרב המחוז עד שנת 1822.

הוא כונה “הבעל שם ממיכלשטט”, וכבעל שם טוב במזרח אירופה היה צדיק ומקובל. יהודים ולא־יהודים מכל דרום גרמניה באו לבקש ממנו ברכות ועצות. הוא הכחיש שיש בו כוחות על־טבעיים, ואמר שכל מה שהוא עושה הוא טבעי ו“בעזרת ה׳”, ונתן תרופות טבעיות ולעתים קמיעות; המסורת מייחסת לו רפואות רבות. בשנת 1825 נשרפו ביתו וספרייתו הגדולה.

הוא נפטר בג׳ בתשרי ה׳תר״ח (1847).