רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו״ר מצאנז־קלויזנבורג, המכונה “שפע חיים” ו“דברי יציב” על שם חיבוריו, נולד ברודניק בד׳ בשבט ה׳תרס״ה (1905), בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם, רב העיר, נינו של ה“דברי חיים” מצאנז, ומצד אמו מצאצאי ה“בני יששכר” מדינוב. כשהתייתם מאביו בגיל שלוש עשרה או ארבע עשרה, הוסמך באותה שנה בידי רבי מאיר אריק, ולמד בעיקר אצל רבי דוד צבי זעהמאן מדוקלא. בשנת 1925 נשא את פסל טייטלבוים, אחייניתו של האדמו״ר מסאטמר, ובשנת 1930 היה לרבה של קהילה בקלויזנבורג (קלוז׳) שברומניה.

בשואה איבד את אשתו ואת אחד עשר ילדיו, והוא עצמו שרד את אושוויץ ואת צעדות המוות. מיד עם השחרור החל לחזק את הניצולים ולבנות מחדש. בארצות הברית ואחר כך בישראל בנה קהילות, ישיבות ומוסדות. בשנת 1956 ייסד בנתניה את שכונת קרית צאנז, ולימים את בית החולים לניאדו, שבו, כרצונו, אין מחללים שבת.

נודע בלמדנותו לא פחות מאשר בקדושתו, הניח בין היתר את שו״ת “דברי יציב” ואת חידושי “שפע חיים”. הוא נפטר בט׳ בתמוז ה׳תשנ״ד (1994) וטמון בנתניה.