הילולה
בית

ביוגרפיה

רבי יהודה ליווא בן בצלאל, המהר"ל מפראג (מורנו הרב רבי ליווא), נולד ככל הנראה בפוזנן שבפולין בסביבות שנת ה'רפ"ב (1522), אף שהמקורות חלוקים בשנת לידתו בין 1512 ל-1526. אביו, רבי בצלאל, היגר מוורמייזא. הוא היה הצעיר מבין ארבעה אחים תלמידי חכמים, ביניהם רבי חיים בן בצלאל, ראש ישיבה ופוסק בוורמייזא ובפרידבורג, ורבי סיני, אב בית הדין בניקלשבורג.

בכתביו אין המהר"ל מזכיר אדם כמורו. הוא נודע בבקיאותו בתלמוד, בספרות האגדה ובקבלה, וכן בפילוסופיה, בעיקר האריסטוטלית, באסטרונומיה ובשאר מדעי תקופתו.

בשנת ה'שי"ג (1553) התמנה לאב בית דין בניקלשבורג ולרבן של כל קהילות מוראביה, וכיהן שם עשרים שנה ותיקן תקנות רבות. בשנת ה'של"ג (1573) עבר לפראג, ייסד בית מדרש גדול ב"קלויז" תוך דחיית שיטת הפלפול, והקים את החברה קדישא. לאחר שלא נבחר לרבנות פראג בשנת ה'שמ"ג (1583) כיהן כרב בפוזנן, שב לפראג בשנת ה'שמ"ח (1588), ובשנת ה'שנ"ב (1592) הוזמן לחצר הקיסר רודולף השני. אחר כך כיהן כרבה של פוזנן ושל פולין גדול, ולבסוף התמנה לאב בית הדין ולראש הישיבה בפראג.

ספריו השפיעו רבות על ההגות היהודית ועל תנועת החסידות: "גור אריה" על פירוש רש"י (ה'של"ח), "גבורות ה'" (ה'שמ"ב), "דרך החיים" על מסכת אבות (ה'שמ"ט), "באר הגולה", "נצח ישראל", "אור חדש", "נר מצווה", "תפארת ישראל" (ונציה, ה'שנ"ט) ו"נתיבות עולם". האגדה העממית מייחסת לו את יצירת הגולם שנועד להגן על יהודי פראג.

בשנת ה'שס"ד (1604) מסר את תפקיד אב בית הדין לרבי שלמה אפרים מלונטשיץ, בעל ה"כלי יקר". הוא נפטר בי"ח באלול ה'שס"ט (17 בספטמבר 1609) בפראג, ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בעיר, תחת מצבה גדולה המשותפת לו ולאשתו פרל.

ספרים וחיבורים

גור אריה

פירוש על פירוש רש"י.

נתיבות עולם

ספר מוסר.

אנשי קשר ומידע מעשי

Musée Juif de Prague - Vieux Cimetière

כניסה: 350 קרונות צ'כיות (מחיר מוזל 250). פתוח מדי יום מלבד שבת.