רבי צבי יחזקאל מיכלזון נולד בט׳ בשבט ה׳תרכ״ג (1863) בבילגוריי שבפלך לובלין, בנו של אברהם חיים מיכלזון. כשהתייתם בילדותו, נדד מעיר לעיר ולמד אצל רבו העיקרי, רבי יעקב דוד וינטרויב, וכן אצל רבי זאב נחום בורנשטיין. כעילוי צעיר, כתב ככל הנראה תשובות כבר בגיל שתים עשרה.

בשנת 1884, בגיל 21, דחה את רבנות זמושץ׳ והיה לרבה של קרסנוברוד. משנרדף והועמד לדין בידי השלטונות הרוסיים בעקבות הלשנה, עבר לפלונסק, ליד ורשה, שבה כיהן כרב משנת 1893 עד 1922; מאז כונה “הרב מפלונסק”. בשנת 1922 השתקע בוורשה, ושם היה אב בית דין וחבר ועד הרבנים של העיר, ופעיל מאוד בענייני הקהילה.

מחבר פורה, כתב חיבורים בהלכה ובאגדה, תולדות רבנים ועבודות ביבליוגרפיה, ובהם קובץ התשובות “תירוש ויצהר”. תחת הכיבוש הנאצי המשיך לעבוד בארכיון הקהילה היהודית בוורשה.

הוא נרצח בידי הנאצים בשנת 1942, בחיסול גטו ורשה, כבן שמונים.