הרב צבי הירש (הירשל) לוין, הנקרא גם צבי הירש ברלין ובלונדון Hart Lyon, נולד בשנת ה'תפ"א (1721) ברישא (ז'שוב) שבגליציה. אביו, רבי אריה לייב, היה רב המקום ולימים רבה של אמסטרדם, ואמו מרים הייתה בתו של החכם צבי ואחותו של רבי יעקב עמדן. אחיו היה רבי שאול מאמסטרדם, מחבר "בנין אריאל", והוא היה מצאצאי רבי אליהו בעל שם מחלם.

לצד השכלתו התלמודית וההלכתית עסק גם בפילוסופיה, במדעי הטבע ובדקדוק עברי, ואף כתב כמה שירים. בשנת 1751, במחלוקת הגדולה בין דודו רבי יעקב עמדן ובין רבי יהונתן אייבשיץ, כתב מספר מאמרים בתמיכה בעמדן.

לאחר מכן נבחר לרב בית הכנסת הגדול בלונדון, ועזב את משרתו לאחר כמה שנים משראה שהקהילה אינה עומדת ברף יראת השמים וההקפדה ההלכתית שציפה לו. הוא כיהן כרב בהלברשטאדט, שם ייסד ישיבה גדולה, ואחר כך במנהיים, ובשנת 1772 נתמנה לרב הקהילה בברלין.

בברלין נדרש להציג את העמדה הרבנית מול תנועת ההשכלה שהחלה לצמוח, ונקט קו מתון יחסית, שכן התייחס בחיוב להשכלה כללית כל עוד היא כפופה ללימוד התורה. בשנת 1782, בשיא הפולמוס סביב חיבורו של נפתלי הרץ וייזל "דברי שלום ואמת", עזב במפתיע את ברלין והודיע על כוונתו לעלות לארץ ישראל; ראשי הקהילה פייסו אותו, והוא חזר והמשיך בתפקידו כ-18 שנים נוספות.

מחיבוריו: "צבי לצדיק", חידושים על התורה, הנ"ך והתלמוד, שו"ת ודרושים; "צבא רב", חידושים על המשנה, הטורים והשולחן ערוך; והגהות על התלמוד הנדפסות בש"ס וילנא בשם רבי צבי הירש ברלין. בין בניו היו רבי שאול ברלין, רב בפרנקפורט על נהר אודר, ורבי שלמה הירשל, הראשון שכיהן באופן רשמי כרב הראשי של בריטניה.

נפטר בה' באלול ה'תק"ס (26 באוגוסט 1800) ונקבר בבית הקברות היהודי הישן בברלין.