רבי שמואל בן ישעיה הלוי הורוויץ נולד בצפת שבארץ ישראל. אביו, רבה של צפת וחסיד חב״ד נודע, התנגד בתחילה בתוקף להתקרבות בנו לחסידות ברסלב, אך לימים התפייסו, והאב אף תמך בו בתקופה של מצוקה כלכלית.

הוא התקרב לחסידות ברסלב לאחר שקרא את הספר ״השתפכות הנפש״ של ר׳ אלטר טעפליקער, והיה לתלמידו של ר׳ אברהם שטרנהרץ ולאחד מגדולי העובדים בדורו. הוא ישב בירושלים, ובאמצעותו התקרב רבי שמואל שפירא לברסלב בשנת 1934.

בשנת 1928 יצא מארץ ישראל המנדטורית לאומן שבאוקראינה הסובייטית. לאחר שפגש את חסידי ברסלב בפולין חצה את הגבול שלא כחוק, והשתתף בשלושה קיבוצי ראש השנה באומן עד שנתפס. לאחר חודשים במאסר סובייטי שוחרר בהתערבות הרב קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, והוחזר לארץ.

בשנת 1933 כתב את ״קונטרס ימי שמואל״, תיאור מסעו שנשלח לאנ״ש בפולין ושהורחב לימים לחיבור גדול יותר. הוא עסק בהדפסת ספרי ברסלב: בשנת 1935 הוציא לאור את המהדורה השלמה הראשונה של ״ביאור הליקוטים״ לר׳ אברהם חזן, וליקט את ״קונטרס ההוספות״, אוסף סיפורים על הבעל שם טוב, על רבי נחמן ועל תלמידיו. חיבוריו: ״ימי שמואל״, ״קונטרס ההוספות״.

הוא נפטר בי״ב באדר ה׳תשל״ב (1972).