רבי שמואל שטראשון, הרש"ש, נולד בזסקוביץ' שבפלך וילנה בי"ח בחשון ה'תקנ"ד (לפי מקורות אחרים ב-1794), לרב יוסף שמואלזון. למד אצל אביו ומפי רבי אברהם דנציג, ולפי ויקיפדיה האנגלית גם אצל רבי שמריה רבינוביץ בקרבה.

נישא לשרה בת הגביר ר' דוד מהכפר שטראשון, ואימץ את שם הכפר כשם משפחתו. בשנת 1812, עם פלישת נפוליאון לרוסיה, עקר עם חותנו לווילנה, שם ייסד החותן בית מדרש. שרה השקיעה מכספי הירושה בעסק לייצור יי"ש שהצליח מאוד, וכך יכול בעלה להמשיך בלימודו; הוא שימש גם כמגיה הראשי בדפוס ראם.

הוא לא כיהן ברבנות ודחה הצעת רבנות בסובאלק. היה מעורב בענייני הציבור בווילנה, ניהל קופת גמ"ח גדולה, ומדי בוקר העביר שיעור בן שעתיים בתלמוד לקבוצה נבחרת של בחורים ואברכים.

הגהותיו וחידושיו על כל התלמוד הבבלי, פרי שיעורים אלה, נדפסו בסוף כרכי ש"ס וילנא של דפוס ראם, ונחשבים כיום לפרשנות יסוד בעולם הישיבות. כתב גם הגהות על מדרש רבה, על משנה תורה לרמב"ם, על "מעשה רב" לגאון מווילנה ועל השולחן ערוך. בנו, רבי מתתיהו שטראשון, נודע כבעליה של "ספריית שטראשון".

נפטר בווילנה בי"א באדר ב' ה'תרל"ב (21 במרץ 1872). בית הדין של הקהילה הכריז על ביטול מלאכה בעיר לקראת הלווייתו, והוא נקבר בבית הקברות היהודי בווילנה, לצד קברו של רבי אברהם אבלי פאסוועלער.