הרב שמשון בן רפאל הירש, הנודע בקיצור רש״ר הירש, נולד בהמבורג בכ״ד בסיוון ה׳תקס״ח (20 ביוני 1808), לרפאל-אריה הירש ולגלה לבית הרץ. סבו, הרב מנחם מנדל פרנקפורטר, היה ראב״ד אלטונה. בילדותו למד מפי אביו ומפי סבו, ולאחר מכן למד בגימנסיה בהמבורג, שבה רכש השכלה כללית.

מורו לתלמוד, שהשפיע עליו מאוד, היה חכם יצחק ברנייס, רבה של המבורג. בשנת 1828 נסע למנהיים ולמד אצל רבי יעקב אטלינגר, ולאחר כשנה קיבל היתר הוראה. בשנת 1829 למד זמן קצר באוניברסיטת בון.

בשנת 1830, בהיותו בן 22 בלבד, נתמנה לרבה של דוכסות אולדנבורג. שם חיבר את ספרו ״חורב״ על טעמי המצוות, ואת ״איגרות צפון״ שפורסמו תחת שם העט ״בן עוזיאל״. בשנת 1841 נתמנה לרב המחוזות אאוריך ואוסנבריק בממלכת הנובר וישב באמדן. משם עבר לניקלשבורג, ובשנת ה׳תר״ז נכנס לתפקיד רבה הראשי של מוראביה, שהיה אחראי על חמישים ושתיים קהילות.

באוגוסט 1851 עבר לפרנקפורט ועמד בראש קהילת ״עדת ישורון״, קהילה קטנה וחדשה, מול קהילה יהודית שנשלטה בידי הרפורמים. בהנהגתו גדלה הקהילה ושימשה דוגמה לקהילות בערים אחרות בגרמניה. הוא ייסד בית ספר שבו שולבו לימודי קודש ולימודי חול, וניהל אותו בעצמו, ופיתח את שיטת ״תורה עם דרך ארץ״. הוא עמד בראש המאבק ברפורמים.

בפרנקפורט כתב את פירושו ותרגומו לגרמנית לחמישה חומשי תורה, וכן פירושים לתהילים ולסידור התפילה, והוציא לאור את כתב העת ״ישורון״.

נפטר בפרנקפורט בכ״ז בטבת ה׳תרמ״ט (31 בדצמבר 1888), ונקבר בבית הקברות היהודי הישן בעיר.