רבי רפאל ברוך טולדנו, “בבא רפאל”, נולד במקנס בשנת 1890, בנו של רבי יעקב טולדנו, רב העיר. הוא היה בן למשפחת טולדנו המפוארת, משפחת רבנים ממגורשי ספרד שמוצאה מטולדו; לפי המסורת, בגירוש 1492 נשבעה המשפחה שלא לשוב לספרד לעולם. הוא נשא את בת דודו רחל, בתו של רבי שלום עמאר. רבו העיקרי היה רבי חיים ברדוגו, והוא למד מוסר אצל רבי חיים משאש. השם רפאל נוסף לו בשנת 1930, בעת מחלה.

זמן קצר לפני פטירת אביו, בשנת 1932, היה לדיין בבית הדין של מקנס, בראשות רבי יהושע ברדוגו, שאליו הצטרפו לאחר מכן רבי יוסף משאש ורבי ברוך אברהם טולדנו. הוא היה לאב בית הדין ולרב העיר, והיה מגדולי חכמי מרוקו, אהוב על הכל בטוב לבו ובחכמתו. בכינוסי מועצת הרבנים של מרוקו קרא לחינוך יהודי עצמאי בפיקוח הרבנים.

בשנת 1963 עלה לישראל והשתקע בבני ברק. הוא מחבר “קיצור שולחן ערוך המפורש”, קיצור ההלכה המבוסס על פסקי “כף החיים” ועל מנהגי מרוקו. הוא נפטר בי״ח בחשוון ה׳תשל״א (1970).