ניסים שמאמה נולד בתוניס בשנת 1805, בנם של רבי שלמה שמאמה ועזיזה קריף, ועמד בראש אחת המשפחות היהודיות העשירות והבולטות באזור. הוא החל כסוחר בדים בחארה, הרובע היהודי של תוניס. כשהבחין בו הגנרל מחמוד בן עיאד בשל זריזותו וכישרון החשבון שלו, היה לגזברו, ומשנת 1843 הופקד על גביית המסים, על המכס של תוניס, ספאקס וסוסה, ועל כמה מונופולים.

בשנים 1852–1853 עבר לשירות הווזיר הגדול מוסטפא חזנדאר כגובה וגזבר ראשי, ובשנת 1860 היה למנהל הכספים של הביי של תוניס, שבטח בחכמתו בניהול כספי הממלכה. הוא היה גם הקאיד, הראש הרשמי של הקהילה היהודית בתוניס.

אהוב על רבים, השתדל לעזור לנזקקים, ובמיוחד לתלמידי חכמים, שאותם סייע להדפיס את ספריהם בתקופה שבה הגישה לדפוס הייתה קשה. אך אם רבים היו ידידיו, רבים היו גם אויביו, שקינאו במעמדו. לאחר שצבר הון עצום, עזב את תוניסיה והשתקע באיטליה.

הוא נפטר בליוורנו ב־24 בינואר 1873; עזבונו הוליד משפטים בינלאומיים ארוכים ומפורסמים.