רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלבודקה, נולד בשנת 1849 ברסיין (ראסייניאי) שבליטא, בנם של משה ומרים. כשהתייתם בצעירותו, גדל אצל דודו בווילנה. הוא נשא את גיטל וולפרט, נכדתו של רבי אליעזר גוטמן, רבה של קלם. כשעבר בעיר הולדתו, נפעם רב רסיין, רבי אלכסנדר משה לפידות, המקורב לתנועת המוסר, מן הצעיר, ומסר לו, בלי שידע את תוכנו, מכתב לרבי שמחה זיסל זיו, הסבא מקלם, ובו ביקש ממנו להשגיח עליו. כך היה לתלמיד הסבא מקלם, והשפעתו על סביבתו נודעה עד מהרה.

הוא היה מגדולי מורי תנועת המוסר ומייסד ישיבת “כנסת ישראל” בסלבודקה, ליד קובנה, אם “שיטת סלבודקה”. תורתו הדגישה את גדלות האדם, הנברא בצלם אלוקים: על התלמיד להכיר את ערכו ואת אחריותו. איש צנוע מאוד, השגיח אישית על כל אחד מתלמידיו. מישיבתו יצאו גדולי תורה רבים מאוד, שעמדו לאחר מכן בראש ישיבות בכל העולם, ובמיוחד בארצות הברית ובישראל.

בשנת 1924 העביר חלק מן הישיבה לחברון שבארץ ישראל, והשתקע בה; לאחר הטבח של 1929, שנתיים לאחר פטירתו, עברה הישיבה לירושלים. הוא נפטר בכ״ט בשבט ה׳תרפ״ז (1927).