הרב משה סופר (שרייבר), הנודע בכינוי ״החתם סופר״ על שם ספריו, נולד בפרנקפורט בז׳ בתשרי ה׳תקכ״ג (24 בספטמבר 1762) לשמואל ולרייזל. אבותיו היו סופרי סת״ם, ומכאן שם המשפחה; מצד אביו היה מצאצאי בעל ״ילקוט שמעוני״ ומצאצאי רש״י. הכינוי חת״ם מתפרש גם כראשי התיבות ״חידושי תורת משה״.

בגיל שש למד אצל רבי משולם זלמן חסיד, ובגיל תשע נכנס לישיבתו של הרב נתן אדלר בפרנקפורט, שהיה לרבו המובהק ואף שימש לו תחליף לאב. כמו כן למד אצל הרב פנחס הורוביץ בעל ״ההפלאה״ ואצל הרב דוד טבלי שייאר במיינץ, שלימדו גם מתמטיקה ואסטרונומיה.

בשנת 1786 הלך עם רבו לפרוסניץ, שם נשא לאשה את שרה מלכה ועמד בראש הישיבה. בשנת 1794 קיבל את רבנות דרזניץ שבמוראביה, ובשנת ה׳תקנ״ח (1798) עבר למטרסדורף. בשנת 1806 התמנה לרב בפרשבורג (ברטיסלאבה), הקהילה החשובה בהונגריה, ובישיבתו למדו עד חמש מאות תלמידים; כיהן שם כשלושים ושלוש שנה עד פטירתו. לאחר פטירת אשתו הראשונה בשנת 1812 נשא את שרל, בתו של רבי עקיבא איגר, וממנה נולדו כל ילדיו, ובהם בעל ״כתב סופר״.

היה מראשי המתנגדים לתנועה הרפורמית, וטבע את הסיסמה ״חדש אסור מן התורה״. כמו כן נודע ביחסו המיוחד לארץ ישראל ובעידוד יישובה.

הותיר אחריו כמאה ספרים בכתב יד. מספריו שנדפסו: חידושי חתם סופר על הש״ס, שו״ת חתם סופר בשבעה חלקים (1225 תשובות), ״תורת משה״ על התורה, דרשות חתם סופר ו״צוואת משה״.

נפטר בכ״ה בתשרי ה׳ת״ר (3 באוקטובר 1839) בפרשבורג. על קברו הוקם אוהל, שניצל במלחמת העולם השנייה בזכות משה אריה ליב ווטיץ; כיום הוא שוכן באתר זיכרון תת־קרקעי בברטיסלאבה ומשמש מקום עלייה לרגל.