הרב מרדכי כמוס הכהן אברי"ש, המכונה אמייס, נולד בג'רבה בשנת ה'תרמ"ו או ה'תרמ"ח לאמו עזיזה ולאביו רבי יצחק הכהן, צורף מצאצאי רבי שאול הכהן. אחיו היו רבי יעקב הכהן, בעל "בכור יעקב", ורבי יוסף הכהן, רב בספקס. מסופר כי אמו התפללה שבנה יהיה לגדול בישראל.

למד מפי רבי יוסף ברבי. בשנת ה'תרס"ג, בהיותו בן 16, נשא אישה, ומדי יום צעד שבעה קילומטרים כדי ללמוד מפי הרב משה זקן מאזוז, ראב"ד ג'רבה. זכה לכינוי "אמייס", שפירושו תער, על שם חריפותו. בגיל 17 החל לפרסם מאמרים בירחון "המאסף" והתכתב עם גדולי ארצות הברית, רוסיה וארץ ישראל, ובגיל 18 נודע כבקי מיוחד בהלכות נדה. התורה הייתה יקרה לו כל כך, עד שלפי המסופר לא הרשה לעצמו אלא שלוש שעות מנוחה ביום.

בשנת ה'תר"ע צירף אותו הרב מאזוז לבית הדין בג'רבה, ובשנת ה'תרע"ה התמנה לראש הרבנים בג'רבה. ארגן מחדש את מבנה הקהילה, הרחיב את בית הדין ותיקן תקנות לביצור שמירת ההלכה. בשנת ה'תרצ"ז נאבק, לצד הרב משה כלפון הכהן, בניסיון של רשת כי"ח להקים בית ספר בג'רבה. בשנת ה'תרצ"ח התפטר ועבר לתוניס. בשנת ה'תש"י ביקש ממנו הרב הראשי דוד בן בארון למלא את מקומו כאב בית הדין הגדול, ובשנת ה'תשי"ח מילא את מקומו כרב הראשי לתוניסיה, הראשון יליד ג'רבה שכיהן בתפקיד זה.

קשריו הטובים עם נשיא תוניסיה חביב בורגיבה סייעו לו בהנהגת הקהילה; כשחלה הנשיא, כינס את היהודים בבתי הכנסת בכל רחבי המדינה להתפלל לרפואתו. הוא גם סייע באופן פעיל לעלייתם של יהודי צפון אפריקה לישראל, לעיתים תוך סיכון מעמדו.

נפטר בתוניס בחג השבועות, ו' בסיוון ה'תשל"ד (27 במאי 1974), בגיל 88 לפי חברת פינטו. ספריו: "גדולת מרדכי", שו"ת בשלושה חלקים שיצא לאור לאחר פטירתו; "דורש טוב לעמו", דרושים; ו"וערך הכהן", מערכות הלכתיות שנדפסו כנספח לספר "דורש טוב לעמו".