ביוגרפיה
רבי מנחם זמבה נולד בי״ג באלול ה׳תרמ״ג (1883) בפראגה, פרבר של ורשה, בנו של רבי אלעזר, חסיד גור. בעל זיכרון וחריפות יוצאי דופן אך חלוש בגופו, התייתם מאביו בגיל תשע וגדל אצל סבו, רבי אברהם זמבה, חסיד קוצק והחידושי הרי״ם לשעבר, שהרבה לקחתו אל השפת אמת. עילוי מילדותו, משך אליו כבר בגיל רך את גדולי הלמדנים בדורו, שבאו לשאת ולתת עמו בתורה. חסיד גור נאמן כל ימיו, היה קשור מאוד לשפת אמת ואחר כך לבנו, האמרי אמת.
בגיל שמונה עשרה נשא את מינדל, בתו היחידה של נגיד עשיר, ישעיה חיים צדרבוים, שפרנס אותו כדי שיוכל ללמוד. שמו נודע בכל פולין, ליטא ורוסיה, וגדולים כמו האבני נזר מסוכטשוב והרב מבריסק ביקשו לפגשו. בשנת 1919 הוציא לאור את ספרו הראשון, שו״ת “זרע אברהם”, ואחר כך “תוצאות חיים”. הוא היה חבר ועד הרבנים של ורשה ומועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשואה היה מאחרוני הרבנים בגטו ורשה; הוא סירב לעזוב אותו ותמך במרד של 1943. הוא נורה בידי הגרמנים בעת הקרבות, בי״ט בניסן ה׳תש״ג (24 באפריל 1943), בחג הפסח.