רבי מאיר יחיאל הלוי הולצשטוק, האדמו״ר מאוסטרובצה, מכונה “הצדיק שהתענה ארבעים שנה”. הוא נולד בסביבות 1851 בסאווין שבפולין, בנו של אברהם יצחק, אופה עני מאוד, חסיד של רבי ירחמיאל מפשיסחא, של השרף ממוגלניצא, שעל שמו נקרא, ושל רבי אלימלך מגרודז׳יסק. בילדותו ראה את אביו קם עם שחר לאפות את הלחם, ובהשראתו קם גם הוא ללמוד.

בגיל עשר לקחו אביו אל רבי אלימלך מגרודז׳יסק. יום אחד, משלא העז בשל גילו הצעיר להתערב בשאלה שנותרה בלא תשובה, כתב את הפתרון בלילה על דלת בית המדרש; כשזיהו את כתב ידו הילדותי, הבינו שהוא עילוי. לאחר מכן למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא, ובגיל שבע עשרה נשא את בתו של רבי אברהם מווארקי. מסופר שפעם הסתגר בחדרו אחרי פורים, ובערב פסח כבר סיים את כל הש״ס.

בגיל עשרים ושמונה נבחר לרבה של סקרנוביץ; כשביקשו מרבה של קוטנא לתת לו סמיכה, כתב: “איך יעיד זבוב קצוץ כנפיים על נשר הדואה בשמים?”. לאחר מכן היה לאדמו״ר באוסטרובצה. בארבעים השנים האחרונות של חייו התענה בכל יום, ואכל מעט רק בערב, חוץ משבתות וימים טובים, בעודו לומד בלא הפסק. תלמודיסט ומקובל גדול, נודע בתורותיו המשלבות פלפול וגימטריה.

הוא נפטר בי״ט באדר ה׳תרפ״ח (1928).