רבי מאיר הורוביץ, האדמו"ר השני בשושלת דז'יקוב, המכונה "האמרי נועם" על שם ספרו, נולד בשנת ה'תקע"ט (1818) בראווה רוסקה שבגליציה. הוא היה בנו של רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב ושל חיה, בתו של רבי יחיאל מיכל רוזנפלד מראווה רוסקה. בצעירותו עוד זכה להכיר את סבו רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, בעל "זרע קודש".

הוא נסע לדודו רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ ומאוחר יותר לרבי צבי הירש מרימנוב. כבר בצעירותו נודע כעילוי המסוגל לקלוט ידע עצום באופן מפליא, ובסתר עמל על התעלותו בתורה ובחסידות. נשא לאישה את דבורה, בתו של רבי קלמן פיצעליס, חסיד רופשיץ בקרקוב.

עוד בחיי אביו הוסמך לכהן כרב בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג). עם פטירת אביו בג' בחשוון ה'תרכ"א (1860) הוכתר לאדמו"ר השני מדז'יקוב, אף שהיה הבן השני. בתחילת הנהגתו היו הוא ואחיו רבי משה מרוזוואדוב נוסעים כחסידים לרבי חיים מצאנז, אך בעקבות מחלוקות התרחקו מחצרו. בתקופת כהונתו פרחה החסידות: אלפים התקבצו סביבו, ובכל שבת ערך שלושה שולחנות שבהם אמר את דברי תורתו. בהכוונתו נבנה בית מדרש חדש עם מקווה, סוכה וחדר לאפיית מצות. הוא היה נוהג לומר לחסידיו "כי תורה וגדולה במקום אחד".

דברי תורתו נדפסו בחיבורו החסידי "אמרי נועם", שהתקבל כספר יסוד בכל תפוצות ישראל; כמו כן נותרו ממנו שו"ת "אמרי נועם". כשנפטר רבי חיים מצאנז בכ"ה בניסן ה'תרל"ו (1876), אמר לחסידיו כי הוא יודע שזמנו קרוב, ואז החלה להתפשט בגופו מחלה כרונית.

נפטר בח' בתמוז ה'תרל"ז (1877) בעת ששהה בקרלסבד. טרם פטירתו אמר: "הנשמה לך והגוף פעלך, חוסה על עמלך". הוא נטמן בדז'יקוב (טרנובז'ג). את מקומו מילא בנו השלישי רבי יהושע כאדמו"ר השלישי מדז'יקוב. שאר בניו, רבי נפתלי חיים (רב בירושלים), רבי טוביה, רבי יחיאל, רבי אהרן ורבי אשר ישעיה, היו רבנים וצדיקים נודעים, ובתו הינדא נישאה לרבי ישראל הגר מוויז'ניץ, בעל "אהבת ישראל".