רבי ישראל אבוחצירא, המכונה באבא סאלי, נולד בראש השנה, א' בתשרי ה'תר"ן (26 בספטמבר 1889), בעיר ריסאני שבמחוז תאפילאלת במרוקו. אביו היה רבי מסעוד אבוחצירא, בכורו של רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב", ואמו מרת עיישה בן חמו. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים.

מילדותו התמיד בלימוד, ובגיל שתים עשרה צם בסתר בימי השובבי"ם. בישיבת המשפחה קמו התלמידים בחצות לתיקון חצות, למדו קבלה עד עלות השחר, טבלו במקווה והתפללו תפילת שחרית. למד גם שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם, ונהג בתעניות ובתענית דיבור ממושכות.

בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) נפטר אביו, ואחיו הבכור רבי דוד מילא את מקומו; זמן קצר לאחר מכן התמנה רבי ישראל, בגיל 18, לראש הישיבה בריסאני. לאחר הריגתו של רבי דוד בשנת ה'תר"ף (1919) עבר לבודניב, הקים בה מחדש את הישיבה והתמנה לרב מחוז תאפילאלת, ומשנת ה'ת"ש (1939) כיהן כאב"ד בארפוד. בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל.

בשנת ה'תשי"א (1951) עלה לישראל, אך כעבור כמה שנים יצא ממנה, ובא' בטבת ה'תשכ"ה (6 בדצמבר 1964) שב לארץ. גר ביבנה ואחר כך באשקלון, ובשנת ה'תש"ל (1970) עבר לנתיבות, ושם גר עד פטירתו. רבים נהרו אליו לקבל את ברכתו, והוא היה נערץ במיוחד על יוצאי מרוקו. בין תלמידיו נמנה הרב מרדכי אליהו.

בחייו לא התפרסמו מכתביו אלא פיוטים בודדים, והמפורסם שבהם "יודו לך רעיוני". בנו, רבי ברוך אבוחצירא, הוציא לאור כתב יד שלו יחד עם דרשות וחידושים ששמעו תלמידיו מפיו, בספר "אהבת ישראל".

נפטר בנתיבות ביום ראשון, ד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984), ונטמן באותו יום בלוויה המונית. מדי שנה מתקיימת על קברו בנתיבות הילולה המושכת רבבות.