רבי אליעזר סופינו, בנו של רבי יעקב סופינו, נולד בליוורנו בסביבות שנת ה'תמ"ה (1685). בצעירותו למד בליוורנו אצל רבי שמואל די פאס. תקופה מחייו גר בעיר סיינה, ובשנת תצ"ב (1732) התמנה לרב העיר פיזה.

הוא הדמות המרכזית ב“פולמוס שבת החתונה”. בקהילת פיזה (בערך בשנת תצ"ה), כאשר הועלה חתן לתורה כאחד משבעת הקרואים, שתק החזן מפני שראה שהמרא דאתרא, רבי אליעזר, שותק. רבי דוד מלדולה פסק ששגו בדין, וגיסו רבי רפאל מלדולה צידד בו; רבי אליעזר חלק על דבריהם בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.

לאחר שתשובות בני משפחת מלדולה נדפסו בשו"ת “מים רבים”, כתב רבי אליעזר קונטרס בתגובה ושלחו להדפסה באמשטרדם. ההדפסה, כנראה מחמת דלותו של המחבר, נמשכה שלוש שנים. בטרם הגיעו הקונטרסים לליוורנו הוחרמו בידי בית הדין, על סמך פסקו של רבי אריה ליב בן שאול, נכדו של החכם צבי, ולאחר זמן נשרפו כליל. לפני שעזב את איטליה התפייס רבי אליעזר עם שני הרבנים, ולפי רבי דוד מלדולה נפרדו “באהבה רבה ובחיבה יתירה”.

הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. החיד"א, שהכירו בצעירותו, מביא בספרו “פתח עיניים”: “נהירנא כד הוינא טליא בעלות ההרה ירושלים עה"ק ת"ו החכם השלם החסיד כמהר"ר אליעזר סופינו זלה"ה”. היו לו בן אחד ושתי בנות: רחל, שנישאה לרבי מהללאל הכהן, והשנייה שנישאה לרבי יעקב פאריינטי.

הוא נפטר בג' בכסלו ה'תק"ז (16 בנובמבר 1746) ונקבר בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: “נברשתא דדהבא, החכם השלם, הדיין המצוין, הרב הכולל, חסידא קדישא... המקובל האלוקי”.

חיבוריו: קונטרס על עניין שבת החתונה, שנשרף ונמצא באקראי בידי שמואל גליק במכון שוקן ונדפס על ידי מוסד הרב קוק; שתי תשובות בעניין חמץ שעבר עליו הפסח; תשובה בשו"ת “בית יהודה” לרבי יהודה עייאש; ותשובה ב“פחד יצחק” יחד עם רבני איטליה.