רבי אלחנן בונים וסרמן נולד בו׳ בשבט ה׳תרל״ה (1875) בבירז׳ שבליטא, בנם של רבי נפתלי בייניש, חנווני, ושיינה רחל. בשנת 1890 עברה משפחתו לבויסק שבלטביה; הוא למד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ורבי אליעזר גורדון, ובחופשות שמע בבויסק את שיעוריו של רב העיר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לאחר מכן יצא ללמוד בבריסק אצל רבי חיים סולובייצ׳יק.

בשנת 1899 נשא את בתו של רבי מאיר אטלס, רבה של סלנט. בשנת 1903 ייסד את ישיבת אמצ׳יסלב שברוסיה. בשנת 1907 הצטרף בראדין ל“כולל קדשים” של החפץ חיים, והיה מתלמידיו הקרובים ביותר, ובשנת 1910 קיבל את הנהגת ישיבת בריסק. בין שתי המלחמות עמד בראש ישיבת “אהל תורה” בברנוביץ׳, שהייתה לאחת החשובות בפולין. הוא היה גם ממנהיגי אגודת ישראל.

ספריו, “קובץ שיעורים” ו“קובץ הערות”, נלמדים בכל הישיבות.

בשנת 1941 נעצר בקובנה עם תלמידיו בידי הנאצים. לפני שנרצח אמר להם שעליהם לקבל את גורלם במחשבות טהורות, כדי להיות קרבנות ראויים על קידוש השם. הוא נרצח בי״א בתמוז ה׳תש״א (6 ביולי 1941).