רבי דוד הלוי, המכונה “מול דרעה”, הוא מן הקדושים הנערצים ביותר על יהודי מרוקו. יליד סביליה, בנו של רבי שמואל הלוי בן זמרא, היה ממגורשי ספרד והגיע למרוקו בשנת 1492.

הוא למד בפאס אצל רבי יהודה עוזיאל, שסמך אותו, ולאחר מכן השתקע בתמגרות שבעמק הדרעה, ושם התפרנס מיגיע כפיו. מקובל בעל השכלה מדעית רחבה, היה לאחת הדמויות המרכזיות בחוג מקובלי הדרעה, ופיתח קבלה המבוססת על צירופי אותיות, בדרכו של רבי אברהם אבולעפיה. יהודי האזור העריצו אותו וייחסו לו כוחות מיסטיים וגילוי אליהו.

הוא בעל “ספר המלכות”, חיבור קבלי הבנוי על דגם “ספר יצירה”, שאת פירושו השלים רבי אברהם אשקירה. הוא נפטר בסביבות אמצע המאה השש עשרה.

לפי המסורת, הוא טמון בעמק הדרעה שבדרום הארץ. קברו, המכוסה בענפי דקל גדולים, הקנה לו את כינויו העממי “מול נחלה לחדרא” – בעל הדקל הירוק – ומתפללים רבים באים אליו לאורך כל השנה.