רבי חיים ויטאל קלאבריזי נולד בצפת בא׳ בחשוון ה׳ש״ג (1542), בנו של רבי יוסף קלאבריזי, שבא מדרום איטליה; השם “ויטאל” הוא התרגום הלטיני של שמו, חיים. הוא גדל בשיא פריחתה של צפת, אז מרכזם של מגורשי ספרד. בגיל ארבע עשרה נכנס לבית מדרשו של רבי משה אלשיך, שרבי יוסף קארו, שהבחין בכישרונותיו, ביקש ממנו להשגיח במיוחד על חינוכו. לאחר מכן למד קבלה אצל רבי משה קורדובירו.

בואו של האר״י ממצרים בשנת 1570 היה נקודת המפנה בחייו. הוא היה לתלמידו העיקרי: בשנתיים שבהן שהה האר״י בצפת כמעט לא זז ממנו, ולו הפקיד האר״י את מסירת תורתו. את שארית ימיו הקדיש להעלאתה על הכתב: כתביו, שקובצו ב“עץ חיים” וב“שמונה שערים”, הם המקור העיקרי לקבלת האר״י. הוא כתב גם את “שערי קדושה”, מדריך לעלייה רוחנית.

הוא חי בירושלים, ואת ימיו סיים בדמשק, ושם נפטר בל׳ בניסן ה׳ש״פ (1620). לאחר פטירתו נפוצו כתביו והשפיעו השפעה עצומה על כל העולם היהודי.