רבי אברהם יפה (יופן) נולד בשנת 1886 (או 1887), בנו של אשר צבי יופן. הוא למד בישיבות סלוצק וקוברין, וכן אצל רבי זלמן סנדר כהנא שפירא. כבחור, שנודע אז בשם אברהם פינסקר, הצטיין בהליכותיו האציליות, באהבתו לתלמידי חכמים ובדרך לימודו המופלאה. בשנת 1907, בגיל עשרים, בא לנובהרדוק והתקרב למייסדה, רבי יוסף יוזל הורוביץ, “הסבא מנובהרדוק”, שאת בתו נשא בשנת 1913. בשנת 1914 שלח אותו חותנו לייסד ישיבה בברנוביץ׳ על פי דרך המוסר של נובהרדוק.

בפטירת הסבא, בי״ז בכסלו ה׳תר״ף (1919), ירש את מקומו בראש רשת ישיבות “בית יוסף”, שמנתה עשרות מוסדות. למרות איסור הבולשביקים המשיך ללמד תורה במחתרת, ונאסר בשנת 1921 יחד עם כמה מתלמידיו. בעצת החפץ חיים הועברה הישיבה לביאליסטוק שבפולין, בעוד שאר ישיבות נובהרדוק השתקעו במזריטש, בוורשה או בפינסק.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הגיע לארצות הברית ופתח מחדש את ישיבת “בית יוסף” בבורו פארק. בשנת 1962 השתקע בירושלים, ושם ייסד כולל. הוא כתב ספרי מוסר ועיון בתלמוד. הוא נפטר בירושלים בי״ד בניסן ה׳תש״ל (1970) וטמון בהר המנוחות.