רבי אברהם ישמעאל חי סנגויניטי נולד בשנת 1726 במודינה שבאיטליה, למשפחה יהודית אמידה.

הוא דבק ברבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים". בקיץ 1741 הפליג מליוורנו לארץ ישראל עם חבורת תלמידי האור החיים, מתוך כוונה ללמוד בישיבתו "כנסת ישראל". מגפת הדבר שפרצה בירושלים עיכבה את החבורה בעכו ואחר כך בצפת, והם הגיעו לירושלים רק בקיץ 1742.

בחודשים ששהה בגליל כתב לאביו במודינה איגרות שבהן תיאר את המסע ואת המקומות הקדושים באזור. איגרות אלו הן מן התיעודים הכתובים הראשונים של כמה מקברי הצדיקים בסביבות צפת: המערה של רבי פינחס בן יאיר, קברו של אבא יוסי הבנאי בצפת וקברי דמויות מספר הזוהר, ובהם הינוקא מכפר סכנין. הן נכללו בקובץ "אגרות ארץ ישראל".

ייתכן שחזר לאיטליה לאחר פטירת האור החיים בשנת 1743, אך בשנות החמישים של המאה ה-18 שב והיה בירושלים. הוא נמנה עם חבורת המקובלים "אהבת שלום", ויצא גם בשליחות לאסוף כספים ליהודי ארץ ישראל. בשנת 1758 כתבו רבי יהודה נבון, רבי יונה נבון והמהרי"ט אלגאזי לקהילת מודינה, הכירו בו כתלמיד חכם מירושלים וביקשו לפטור אותו ממסים. בנו של החיד"א, רבי אברהם אזולאי, היה חתנו.

הוא נפטר בירושלים בשנת 1779.