הילולה
בית

ביוגרפיה

רבי אברהם דב מאבריטש (אוברוץ׳), המכונה גם ״בעל בת עין״ על שם ספרו, נולד בערך בשנת ה׳תק״ך (1760) לרבי דוד, מגיד מישרים בחמילניק. הוא נשא את בתו של רבי נתן נטע מאבריטש, תלמיד הבעל שם טוב, והיה תלמידם של רבי מנחם נחום מצ׳רנוביל ובנו רבי מרדכי מצ׳רנוביל, וכן של רבי לוי יצחק מברדיצ׳וב.

הוא כיהן ברבנות באבריטש, במקום חותנו, ואחר כך בז׳יטומיר. בשנת ה׳תקצ״א (1831) עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, שם התקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, שמינו אותו לרבה. ד״ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, כתב עליו כי הוא ״אחד מן האנשים המלומדים והיקרים אשר ראיתי מעודי״, המשרת את העדה בלי לקבל פרס מקופת הקהל ומחלק את כל אשר לו עם העניים.

במרד הפלאחים בשנת ה׳תקצ״ד (1834) בזזו הפורעים את צפת ולא השאירו לו אף בגד. הוא הסתתר עם אשתו בחורבה ליד העיר וחילק מלחמו לשוהים עמו, ולאחר מכן פנה במכתב למונטיפיורי בבקשת עזרה לשיקום היישוב. ברעידת האדמה של כ״ד בטבת ה׳תקצ״ז (1837), כמסופר, התפלל מנחה בבית מדרשו, ציווה על המתפללים להתאסף סביבו, והחלק שבו עמדו נשאר על תילו. אחר כך פעל כדי למנוע את עזיבת היהודים את צפת.

ספרו ״בת עין״ על התורה נחשב לספר יסוד בחסידות, ברוח בית צ׳רנוביל, ואהבתו לארץ ישראל משתקפת בו רבות. הוא סירב להדפיסו עד שעבר עליו מחדש בארץ הקודש.

בשנת ה׳תר״א פרצה מגפה בצפת. גם הוא לקה בה, ולפי המסורת הבטיח שיהיה הקורבן האחרון שלה. הוא נפטר בי״ב בכסלו ה׳תר״א (דצמבר 1840), והמגפה פסקה. הוא לא השאיר אחריו ילדים, ואת מקומו בהנהגת הקהילה תפס תלמידו הרב שמואל הלר. הוא נקבר בבית הקברות העתיק בצפת, במערה שבה טמונים גם רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ״ערבי נחל״ ורבי אריה לייב מוואלטשיסק.

ספרים וחיבורים

כריכת בת עין

בת עין

פירוש חסידי על התורה.

אנשי קשר ומידע מעשי

Vieux Cimetière de Safed - Municipalité de Tzfat

כניסה חופשית לבית העלמין העתיק בצפת, מבתי הקברות היהודיים העתיקים בעולם.