רבי אברהם חזן, המוכר כרבי אברהם בן רבי נחמן, נולד בשנת ה'תר״ט (1849) בטולצ'ין. אביו, רבי נחמן חזן, הידוע כרבי נחמן מטולצ'ין, היה תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, שהיה תלמידו הקרוב של רבי נחמן מברסלב. לאחר פטירת רבי נתן קיבל אביו על עצמו את הנהגת חסידי ברסלב באומן, והוא שהוציא לאור את ״ליקוטי הלכות״.

בצעירותו נהג להתבודד ביער במשך כל ימות השבוע, כשהוא מתקיים על מזון מועט ביותר. למד את תורותיו של רבי נחמן בעמקות, ובסוף ימיו אמר: ״ברוך ה' שכבר זכיתי ועברתי עם כל הליקוטי מוהר״ן״.

לאחר פטירת אביו בשנת 1884 החל להעלות על הכתב את הסיפורים והמסורות ששמע ממנו, והם היו לבסיס ספרו ״כוכבי אור״. בשנת ה'תרנ״ד (1894) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ומדי שנה נסע לקיבוץ ראש השנה על ציון רבי נחמן באומן. בנסיעתו בקיץ ה'תרע״ד (1914) נבצר ממנו לשוב בשל מלחמת העולם הראשונה, והוא נשאר באומן ולימד שם. תלמידיו באומן, רבי לוי יצחק בנדר והרב אליהו חיים רוזין, היו ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הבא בירושלים.

מספריו: כוכבי אור, ביאור הליקוטים על ליקוטי מוהר״ן (חלקו נדפס ב-1908 והמהדורה המלאה ב-1935), חכמה ותבונה על סיפורי מעשיות, שיחות וסיפורים, ימי התלאות, והתפילות ״ששון ושמחה״. רוב כתביו אבדו.

בראש השנה ה'תרע״ח חלה, ובימי חנוכה, בכ״ט בכסלו ה'תרע״ח (דצמבר 1917), נפטר. נטמן בבית החיים החדש באומן, ועל מצבתו נכתב: ״פ״נ רבי אברהם ב״ר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל״. בית הקברות נהרס, ובסביבות שנת תשנ״ט נתגלה מקום קברו על פי עדויות, ואגודת אהלי צדיקים הקימה עליו מצבה.