רבי אלכסנדר משה לפידות נולד בווילנה בב׳ באדר ה׳תקע״ט (1819), בנו של רבי צבי לפידות, מלמדני הקהילה. כישרונותיו היו כאלה שכינוהו “העילוי מווילנה”. עוד בנעוריו שלח מכתב בדברי תורה לרבי עקיבא איגר, גדול הדור.

בגיל שתים עשרה התארס לבתו היחידה של נגיד עשיר מיונבה, שהתחייב לפרנסו כדי שיוכל ללמוד. בגיל ארבע עשרה יצא ללמוד בישיבת סלנט אצל רבי צבי הירש ברוידא. שם נקשר בידידות עמוקה עם רבי ישראל סלנטר; לאחר מכן תמך בתנועת המוסר והשתתף בהוצאת ספר המוסר “עץ פרי”.

משמונה בגיל שבע עשרה לרבה של יונבה, כיהן לאחר מכן שנים רבות כרבה של רסיין (ראסייניאי) שבליטא. בן דורו של רבי יצחק אלחנן ספקטור, היה אחד מגאוני התורה בדור שהיו בו רבים. נואם רהוט וסופר פורה, היה בעל טוהר לב ונפש, וידע חיי עוני.

הוא נפטר ברסיין בי׳ באדר ה׳תרס״ו (1906). ספר המוסר שלו, “דברי אמת”, יצא לאחר מותו, בווילנה בשנת 1910.