רבי אהרן ראטה, “רבי ארלה”, נולד בשנת 1894 באונגוואר (אוז׳הורוד) שבהונגריה, בנו של שמואל יעקב, קצב העיר. הוא למד בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייצן ובישיבת רבי משה פרהנד, וכן במונקאטש. הוא התבטל לפני צדיקים רבים בדורו, ובהם רבי יהוסף רוטנברג מקאסאני ורבי יהושע העשל פריד מקאפיש, אך היה קשור בעיקר לרבי יששכר דוב מבעלז, ובביקורו הראשון אצלו שהה תשעה חודשים.

הוא מייסד חסידות “שומר אמונים”. בשנות העשרים משך בסאטמר, ובשנות השלושים בברגסס, חוג מקורבים בוערים בלהט עז. לאחר מכן עלה לירושלים והקים בה את קהילתו. תורתו מדגישה את האמונה הפשוטה, התפילה הנלהבת, השמחה והטהרה. ספריו – “שומר אמונים”, שנכתב בשנת 1942 בתגובה לידיעות על זוועות הנאצים, “שולחן הטהור” ו“טהרת הקודש” – הפכו לקלאסיקה של הספרות החסידית בת זמננו.

הוא נפטר בו׳ בניסן ה׳תש״ז (1947) וטמון בהר הזיתים. לאחר פטירתו נחלקו תלמידיו בין קהילת “שומרי אמונים”, בהנהגת בנו רבי אברהם חיים, לבין “תולדות אהרן”, בהנהגת חתנו, שממנה יצאה לימים “תולדות אברהם יצחק”; הן נוכחות מאוד בירושלים ובבני ברק.