ביוגרפיה
רבנו יונה בן אברהם גירונדי, המכונה רבנו יונה החסיד, נולד סביב שנת ד'תתק"ע (1210) בגירונה שבקטלוניה למשפחה מיוחסת; מקורות אחרים נוקבים בשנים 1180 או 1200. הוא היה בן דודו של הרמב"ן, שאמו הייתה אחותו של רבי אברהם אביו, ולימים השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.
בצעירותו למד אצל רבי שלמה בן אברהם ממונפלייה (מן ההר), שהיה תלמידו הבולט, ואצל חכמי איוורא, האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור, שישיבתם שילבה את שיטת בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז; שילוב זה השפיע בבירור על דרכו. הוא למד גם עם בן דודו הרמב"ן.
לצד רבו השתתף בפולמוס נגד כתביו הפילוסופיים של הרמב"ם, ובשנת 1233 חתם על החרם נגד "מורה הנבוכים" ו"ספר המדע". לפי תלמידו רבי הלל מווירונה, כשנשרף התלמוד בפריז בשנת 1242, באותו מקום שבו נשרפו כתבי הרמב"ם, ראה בכך עונש מן השמים והודה בפומבי בבית הכנסת במונפלייה שטעה. הוא נדר לעלות לארץ ישראל ולהשתטח על קבר הרמב"ם ולבקש את מחילתו בפני עשרה אנשים במשך שבעה ימים, ולפי מסורת זו חיבר את "שערי תשובה" כחלק מתשובתו. יש היסטוריונים המפקפקים באמינות הסיפור, שיצא מאת מתנגדיו; ישראל תא-שמע תמך באמינותו, וציין שבחיבורו למסכת ברכות הוא מצטט את הרמב"ם ופוסק כמותו פעמים רבות.
הוא יצא מצרפת בכוונה זו, אך התעכב בברצלונה ואחר כך בטולדו, שם מונה לרב בשנת 1244 והיה לאחד מגדולי מלמדי התלמוד בדורו; הרשב"א היה תלמידו. הוא נודע בעומק ובחריפות לימודו התלמודי.
חיבוריו: "שערי תשובה", החלק היחיד ששרד מספר מוסר גדול בשם "שערי צדק", ומן הקלאסיקה של ספרות המוסר, שנדפס לראשונה בפאנו בשנת 1505; "ספר היראה"; "אגרת התשובה"; "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא; פירוש תלמידיו על הרי"ף למסכת ברכות, שנכתב בשמו; ופירושים על מסכת אבות ועל ספר משלי.
הוא נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון ה'כ"ד (נובמבר 1263), בטרם הספיק לקיים את נדרו. נוסח מצבתו הועתק לימים על ידי שמואל דוד לוצאטו. לפי "עמק הבכא" לרבי יוסף הכהן, קברו, כקברי הרא"ש וחכמי טולדו אחרים, נחרש לימים כדי להגן על העצמות, ומקומו אינו ידוע.
ספרים וחיבורים

אנשי קשר ומידע מעשי
Office de Tourisme de Tolède
טולדו, "ירושלים של ספרד". לבית הקברות היהודי מימי הביניים אין מיקום רשמי מזוהה. המוזיאון הספרדי (בית הכנסת אל טרנסיטו) יכול לכוון את המבקרים.
