ביוגרפיה
מתושלח, בנו של חנוך, אביו של למך וסבו של נח בונה התיבה, הוא מן הדמויות שבסדר הדורות שבין אדם לנח בספר בראשית (פרק ה'). הוא חי 969 שנים, משך החיים הארוך ביותר במקרא.
על פי התלמוד, כפי שמובא באתר חב"ד, נולד מתושלח עוד בימי חייו של אדם הראשון והודרך על ידו במשך מאתיים ארבעים ושלוש שנים. אף שחי בדור המושחת שלפני המבול, הוא נמנה בתלמוד (סוכה נב, ב) עם "שבעת הרועים" שיבואו עם המשיח, ורש"י מסביר שהיה מן הצדיקים שחיו לפני המבול. בילקוט ראובני מובא שהייתה לו חרב ששם המפורש חקוק עליה, ובה הרג מזיקים.
על פי "ספר הישר", ניסו מתושלח ונכדו נח להשיב את בני דורם לדרך הישר, אך לשווא.
הוא נפטר מוות טבעי ממש לפני תחילת המבול, בי"א בחשוון לפי המסורת המובאת בחב"ד. רש"י, על פי שיטת רב במסכת סנהדרין (קח, ב), מפרש את הפסוק "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ" (בראשית ז, ד): הקב"ה המתין שבוע לימי האבל על מתושלח, "ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא". שמו הפך לסמל של אריכות ימים.