רבי יוסף שלום אלישיב נולד בא׳ בניסן ה׳תר״ע (1910) בשאוול שבליטא, בנם היחיד של הוריו לאחר שבע עשרה שנות נישואין. אביו, רבי אברהם לוינסון, היה לרבה של הומל; סבו מצד אמו היה המקובל המפורסם רבי שלמה אלישיב, בעל “לשם שבו ואחלמה”, ובילדותו שימש לו מזכיר כשנחלשה ראייתו של הזקן. בשנת 1924 עלה עם משפחתו לירושלים, והם התיישבו במאה שערים; כדי לקבל סרטיפיקט משפחתי, קיבלה המשפחה את השם אלישיב, שם נעוריה של אמו. הוא נשא את בתו של רבי אריה לוין, “הצדיק מירושלים”.

שנים רבות כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול. שקידתו הייתה אגדית: למד כשש עשרה שעות ביום, במשך עשרות שנים, ומסר שיעורים בגמרא ובשולחן ערוך בבית כנסת במאה שערים. לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג עולם הישיבות הליטאי ול“פוסק הדור”, שהעולם החרדי נועץ בו בכל השאלות ההלכתיות הגדולות.

תשובותיו והערותיו על התלמוד יצאו לאור. הוא נפטר בכ״ח בתמוז ה׳תשע״ב (2012), בן מאה ושתיים; מאות אלפי אנשים השתתפו בהלווייתו בירושלים.