בנימין הצדיק היה תנא שזמנו אינו ידוע. הוא נזכר בתלמוד הבבלי פעם אחת בלבד, במסכת בבא בתרא (יא, א), שם מסופר שהיה ממונה על קופה של צדקה.

וכך שנינו שם: ״פעם אחת באתה אישה לפניו בשני בצורת, אמרה לו: רבי פרנסני. אמר לה: העבודה, שאין בקופה של צדקה כלום. אמרה לו: רבי, אם אין אתה מפרנסני, הרי אישה ושבעה בניה מתים. עמד ופרנסה משלו. לימים חלה ונטה למות, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ובנימין הצדיק שהחיה אישה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו? מיד קרעו לו גזר דינו. תנא: הוסיפו לו עשרים ושתים שנה על שנותיו״.

החוקר מרדכי מרגליות הציע לזהות אותו עם התנא אבא בנימין, הנזכר ארבע פעמים בתלמוד הבבלי בענייני אגדה. הוצעו גם זיהויים אחרים, וייתכן שמדובר בחכם אחר.

רבי חיים ויטאל מזכיר את קברו בצפת בספר ״שער הגלגולים״ (הקדמה לז) בשם האר״י. כיום הוא מצוין ברחוב לוחמי הגטאות בשכונת הדרום בצפת, בבית כנסת קטן שאינו חלק מבית קברות. על פי המסורת יום ההילולה שלו הוא בכ״ט באב, ערב ראש חודש אלול.