אביהוא היה בנו השני של אהרן הכהן ואלישבע בת עמינדב, אחות נחשון. אחיו היו נדב הבכור, אלעזר ואיתמר. יחד עם אביו ואחיו נתקדש לכהונה ושירת במשכן.

במעמד הברית בסיני נצטווה משה לעלות אל ה' יחד עם אהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. התורה מספרת: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר".

ביום השמיני למילואים, שלפי רש"י "הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם", לקחו נדב ואביהוא איש מחתתו והקריבו לפני ה' "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם". יצאה אש מלפני ה' ותאכל אותם. הם מתו ובנים לא היו להם, ואלעזר ואיתמר כיהנו על פני אהרן אביהם.

חז"ל נחלקו בדבר חטאם: לדעת רבי אליעזר לא מתו עד שהורו הלכה בפני משה רבם, ולדעת רבי ישמעאל נכנסו שתויי יין למקדש. במדרש ויקרא רבה מובאות הצעות נוספות.

פרשת מיתתם פותחת את קריאת התורה של יום הכיפורים. במדרש נאמר: "אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, וְלָמָּה מַזְכִּיר מִיתָתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר כָּךְ מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת".