אשר הוא בנו השמיני של יעקב, השני שילדה לו זלפה שפחת לאה. לאה קראה לו בשם זה: ״בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת״ (בראשית ל, יג). ממנו יצא שבט אשר. בניו היו ימנה, ישוה, ישוי ובריעה, ושרח אחותם (בראשית מו, יז). לפי ספר הישר הייתה שרח בתה של אשתו השנייה הדורה, ואשר אימץ אותה.

בברכת יעקב הובטחה לו נחלה פורייה: ״מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ״ (בראשית מט, כ). משה בירכו: ״בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״ (דברים לג, כד). אבנו בחושן הייתה התרשיש.

לפי ילקוט שמעוני נולד אשר בכ׳ בשבט, ומת בן מאה עשרים ושלוש שנה; לפי ספר היובלים נולד בב׳ בשבט.

לפי התלמוד הירושלמי, כל שבט ושבט העלה עמו לארץ את עצמות ראש שבטו, ובספר הישר מסופר שנפתלי ואשר נקברו בקדש נפתלי, איש איש במקום שניתן לבניו. קברו מצוין כיום בכביש 899 מול תל קדש שבגליל העליון, סמוך לקבר אחיו נפתלי; המקורות לזיהוי זה הם בעיקר מהמאה ה-17. מסורת שומרונית מזהה את קברו בנבי טובא, בטובאס שבשומרון.