אבא שאול היה תנא בדור השלישי והרביעי, בן דורו של רבי עקיבא, שאת דעותיו ומחלוקותיו הוא מביא; “אבא” הוא תואר ולא חלק משמו. רבות מן המסורות הנמסרות בשמו עוסקות במקדש ובעבודתו, שעליהם מסר פרטים רבים, והוא קיבץ משנה שרבי יהודה הנשיא שילב קטעים ממנה במשנה.

ממנו המימרה הנודעת על ההידמות לבורא: “הוי דומה לו: מה הוא רחום וחנון, אף אתה היה רחום וחנון”. הוא הקפיד מאוד בענייני קדושה: דרש שהייבום ייעשה לשם מצווה בלבד, והוסיף לרשימת אלה שאין להם חלק לעולם הבא את ההוגה את השם באותיותיו.

הוא היה גבה קומה ביותר, עד שלפי התלמוד הגיע רבי טרפון רק עד כתפו. למחייתו היה קובר מתים, ועסק במסירות בקבורתם, ולש את הפת בבית הנשיא.

המסורת מייחסת לו קבר; האר״י לימד עם זאת שצדיק אחר, שאת שמו סירב לגלות, טמון שם.